אין דקה נטולת עניין במהלך הסרט, וכל הסצינות "זורמות" להפליא. גמעתי בשקיקה את העלילה והייתי צמוד למרקע כל הזמן.המשחק משכנע מאוד הן בראיית כל שחקן בפני עצמו והן בראיית הדינמיקה שביניהם. נהניתי במיוחד ממשחקה של עשת ופירסטנברג, שנכנסת בצורה מעוררת השתאות לדמות הנערה בת ה-15, ופעמים רבות היא "גונבת את ההצגה" והופכת לדמות הראשית. צל"ש לאיבגי, שלראשונה הצליחה דמותו לעורר בי כלפיה אמפתיה. גאון נהדר בתפקיד החזן היהיר, במיוחד ב"מניירות" שלו. דמותה של השדכנית הקלפטע, בגילומה של עידית טפרסון, נבנית בהדרגה בדייקנות במהלך הסרט. אגב, האם רק לי מזכירה קצת דמותו של אסי דיין משום מה את זבולון אורלב? חיפשתי את "הפרטים הקטנים" שיתאמו את רוח התקופה, וחייבים לומר שנעשתה עבודה טובה: בלבוש ובתסרוקות (הו, זוועות האייטיז), בטכנולוגיה (טלפון חוגה של משהת"ק, פטיפון, טלוויזיה עם משחק וידאו פרימיטיבי, טלפון ציבורי באסימונים - אבל ממתי למען השם היו בו לחצנים?), ובדיבור. ויחד עם זה, ישנם עניינים שפוספסו, כמו, לדוגמה, הרומן בין אסתי לחברה החייל, או היאלמותם של המדריכים בבנ"ע (אבי גרייניק בתפקיד מיותר) - שמא רצה מחבר הסרט להציג את אזלת ידה של התנועה? ואיפה ההווי הדתי במשפחה? האם גם כאן נרמז שהתרבות הלאומית האפילה על המורשת הדתית? בנוסף, לדעתי, למעט הסיפור הקשה המלווה את תמי לאורך הסרט, ישנן סצינות המציגות קרבה מוגזמת בינו לבינה שאיננה מהווה דפוס התנהגות מקובל - בטח שלא אז.
לסיכום: נהנתי מאוד מהסרט, שהצליח "לגעת" בי יותר מכל הסרטים שראיתי השנה. אינני יודע אם הוא ראוי לכל הפרסים באוסקר הישראלי, אך לבטח הוא נמצא ראוי לחלקם החשוב, ובכלל זה לפרס הסרט הטוב ביותר. מומלץ!
ד. ד. (22) | 20/09/2004 11:43:20